בדרכי פגשתי נווד,
לא טס הוא על מרבד,
לא היה לו מטה קסמים
ולא יכל הוא ללכת על אגמים.
אך על גבי ארשת פניו
יכלתי לקרוא רבבות מסיפוריו.
וביום מונסון חם ולח,
כשההמון נוהר להיסתתר מתחת לכל פח,
עם עיניים קצת קמוצות
ראיתיו הולך בין הטיפות.
"התוכל לגלות לי קסמים וסודות ?"
"לך ידידי, יש עוד זמן לחכות."