"למעלה!" הוא אמר, "למעלה! תבנו אותם למעלה !", הוא הסתובב עם ניצוץ בעיניו בין גורדי השחקים המיתמרים מעלה מעלה. "כן, איזה יופי, ריהוטי עץ אלון, העיצוב, הצבע, הרוגע שזה משרה, למה אתם חושבים שיצרתי עצים ? בשביל סתם להתנפנף ברוח ?"
הוא אץ טס למקום אחר "קדימה", הוא עודד אותם, "התרבו, מלאו את הארץ ! כן כן, כמו כוכבים תהיו לי פה, כמו כוכבים, רבים כמו כוכבים!"
הם עסקו במשגלים, ניענעו תינוקות בעריסה, חבשו פצעים של ילדיהם שנפלו במשחק, הכינו ארוחות, אכלו שרימפס, עישנו סיגריות. "איזה יופי ! קדימה, תהרגו את החיות הקטנות הללו, הרי יצרתי אותם בשבילכם במיוחד ! בשבילכם !"

או אולי הוא מסתובב לו, מיואש, מסתכל למעלה ושואל "לאן ? לאן ?" זקנו נימלא פיח, במעין קול עדין, מיואש שואל הוא "מה, גם את המגדלים האלה אתם רוצים שאני אחריב בסוף ? מה אתם רוצים שזה יהיה הפעם ? הוריקנים או כוכב שביט ?". בוהה הוא בילדים המשחקים בגן, הם מתרוצצים סביבו, צוחקים על זקנו.

או שהוא אינו ? עזב ? טס לכוכב אחר ?
או שהוא פשוט מתעלם ?
או שהוא מת ? או שהוא לא היה אף פעם ?
מי הוא בכלל ? מה הוא ?